1 2 3 4

קישורים בגירושין

גירושין וגיל הנעורים

הגיל הזה בו אנו מפסיקים להיות ילדים אך אנו עדיין לא מבוגרים שופע תופעות נלוות הייחודיות רק לגיל ההתבגרות- מרידה בסמכויות, בדיקת גבולות, חיפוש העצמי. זאת בצירוף עם הורמונים מתגברים הופכים את החיים עם בני נוער למשימה כמעט בלתי אפשרית. ומה קורה כאשר בדיוק בגיל הזה המשפחה עוברת תהליך של גירושין?

גירושין והנער המתבגר

תופעות גיל ההתבגרות מחמירות במשפחות בהן ההורים בתהליך גירושין או אחריו. ההורים עייפים מההתכסחויות בבית המשפט, עסוקים במריבות על רכוש או מזונות, משקיעים את מרבית זמנם בניסיונות לנצח בדיונים משפטיים ובתוך כל זה שוכחים לשים עין על הנער המתגבר אשר מתפרץ או מורד על מנת לזכות בתשומת לב. יחד עם העייפות ישנה מלחמה על אהבת הילד כאשר כל אחד מההורים מפחד להטיל משמעת ואף מגדיל ומספק לנער את כל דרישותיו- העיקר שהוא יהיה ההורה ה"אהוב".

גירושין במשפחה משנה גם את המצב הכלכלי של ההורים- לרוב האם מקבלת משמורת וצריכה לקיים בית ללא משכורת נוספת של האב. האב צריך לשלם דמי מזונות וזאת בנוסף לשכירת דירה שהרי עליו לחפש מקום אחר לגור. נערים ונערות הרגילים לקבל דברים מסוימים נתקלים לפתע במשפטים כגון "אני לא יכול להרשות לעצמי כרגע" ומרגישים כי הגירושין פוגעים בהם ובאורח החיים אליו הורגלו.

כיצד מרגילים נערים מתבגרים לחיים אחרי הגירושין?

לילדים קטנים יותר יש סדר יום קבוע הנקבע על ידי הסכם גירושין- הילד חי עם אחד ההורים ועם ההורה השני ישנם הסדרי ראיה קבועים מראש. נער מתבגר לעומת זאת הוא עצמאי יותר ויכול לקבוע לעצמו את זמני הבילוי עם ההורים ובפעמים רבות גם עם מי יגור. על ההורים להבין כי לעיתים רבות הסדרי הראיה עלולים לפגוע בחיי החברה או בפעילויות החברתיות של הנער ולכן נתינת משקל לקולו של הנער והקשבה לצרכיו יכולה למנוע מריבות ואנטגוניזם כלפי ההורה.

בנוסף יש לשים לב כי למרות שהנער כבר לא ילד אין להפיל עליו את המשקעים הנפשיים והבעיות הכלכליות- דבר זה עלול לגרום לנער להרגיש שעליו לקחת אחריות ולדאוג להורה מה שיוביל להיפוך תפקידים.

לבסוף יש לזכור כי למרות שגירושין משמעו שינוי גדול הנער עדיין זקוק לשני הורים שיתפקדו כהורים, יציבו גבולות ויעקבו אחר אחר מצבו של הנער. במידה וההורים ידעו להמשיך ולתפקד כהורים המעבר יהיה חלק יותר והמשבר הנפשי יעבור בזמן קצר יותר.